תחזית אופטימית באופן יחסי, הציגה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בהופעת הבכורה שלה בוועדת הכספים. בסקירה המאקרו כלכלית לוועדת אמרה פלוג שהצמיחה ב- 2014 צפויה לעמוד על 3.3%. זאת לאחר עשור שבו ביעור הצמיחה בישראל היה גבוה מאשר ברוב המדינות המפותחות. לעומת זאת, הייצוא הישראלי עדיין מדשדש בעקבות ירידה בהיקפי הסחר העולמי בעקבות המשבר והייסוף בשער החליפין. יחד עם זאת ציינה פלוג, כי "התחזקות השקל לא בהכרח תפגע בייצוא". עוד הפתיעה בקריאה לממשלה "להגדיל את מס ההכנסה השלילי במשק בכדי לצמצם את שיעורי העוני בקרב אנשים עובדים שמשתכרים שכר נמוך.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי בירך את הנגידה החדשה ואיחל לה הצלחה בתפקיד. "אנו מברכים על בחירתך לתפקיד, לאחר שבועות ארוכים בהם דרשנו הכרעה בעניין המינוי. כנגידה את אחראית על המדיניות המוניטרית של ישראל ואת גם משמשת יועצת כלכלית לממשלה. חשובה המיוחד עובדת היותך דמות מקצועית מובילה ושלא תהיי נתונה ללחצים פוליטיים" אמר. סלומינסקי אמר לחברי הוועדה, כי "פלוג היא אכן דמות מקצועית שיודעת להתוות כיוון וזה מה שנדרש מתוקף תפקידה".

פלוג הפתיעה כשקראה לממשלה "להגדיל את מס ההכנסה השלילי. יש עלייה בשיעור העוני בקרב משפחות ללא מפרנסים, הנתמכות בקצבאות, במשפחות עם שני מפרנסים שיעור העוני נמוך יחסית אך יש עלייה בשנים האחרונות. משפחות עם מפרנס אחד, שיעור העוני 25.9%. החדשות הטובות, שכשיש גידול בשיעור התעסוקה, זה אכן משפיע על הירידה בשיעורי העוני. יש גידול בשיעור התעסוקה, התייצבות בשיעורי העוני, אלא שאפילו בקרב משפחות עם שני מפרנסים קיימים שיעורי עוני. יש להגדיל את מס ההכנסה השלילי כדי לצמצמם את העוני בקרב אנשים שכן מצטרפים לשוק העבודה". בעניין מדיניות בנק ישראל אמרה: "הבנק ממשיך במדיניות של שמירה על היציבות הפיננסית שמירה על טווח האינפלציה, טיפול בייסוף וצמצום הסיכונים על נוטלי המשכנתאות. הממשלה קבעה שהיעד של האינפלציה יהיה קבוע בין 1% ל- 3% ואנחנו בתוך היעד והחשיבות בציפיות לטווח הארוך, לצורך החוזים העתידיים של המדינה. הציפיות אכן מעוגנות בתחום הזה. לגבי שער החליפין, בנק ישראל פעל לקיזוז תנודות חריפות באמצעות רכישות מט"ח, כדי לקזז את ההשפעה של רכישת הגז על החשבון השוטף".

בנושא הדיור אמרה: "המשבר נובע בעיקר בגלל מחסור בהיצע הדירות למגורים וירידה באטרקטיביות של אפיקי השקעה אחרים. מדיניות הבנק; שימוש בכל הכלים קודם כל הריבית שהורדה עד ל-1%, כדי לתמוך בפעילות ולמיתון הייסוף. הבנק פעל להפחית את הסיכון במשכנתאות, להגביל את החלק של המשכנתא בריבית משתנה, שכשתעלה הריבית, זה ישפיע על גובה ההחזר החודשי. המטרה לחזק את יציבות המערכת וקודם כל להפחית את הסיכון לנוטלי משכנתאות". לגבי ההתערבות בשער החליפין אמרה: "במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים. רכישות מט"ח לקיזוז לחצי הייסוף הנובעים מתגובת היתר של השוק להפקת הגז. יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בצורה משמעותית בשנים האחרונות וכיום הבנק מחזיק מעט יותר מ- 80 מיליארד דולר לעומת כ- 30 מיליארד דולר בתחילת 2007". חדשות טובות מסרה לוועדה לגבי היחס חוב-תוצר: "אם התקציב ינוהל בתוואי הגירעון החוב הלאומי (3%), החוב ירד ל- 68%. אמנם תידרש התאמה בהיקף ניכר כדי לעמוד ביעד הגירעון, ביחס ההוצאה לתוצר בתוואי מדיניות שונים, כגון מדיניות המיסים, העמקת הגבייה של ההון השחור לעומת הקטנת ההוצאה הממשלתית".